כי הות אמינא מילתא הוה אקשי ליך עשרין וארבע קושייתא ונפריקנא להון עשרין וארבעה פרוקי וממילא רווחא שמעתא
הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת